רונית חוזרת מחו"ל ,לפני שהיא נסעה היא החלה בדיאטה עם מדריך כושר ותזונה .זו לא הפעם הראשונה שהיא מתחילה דיאטה .בפעמים הקודמות היא נשברה אחרי זמן מה .הפעם נראה שהיא רצינית ומורידה ממשקלה .בתקופה של שלושה חודשים היא כבר השילה כ9 ק"ג . יש לה תפריט שנבנה על ידי המדריך שלה שעיקרו אכילת חלבונים וירקות ומעט פחמימות ,במספר רב של ארוחות במהלך היום .בתחילה התפריט נראה לי מוזר כיוון שהיו פעמים שרונית לא היתה יכולה לסיים ולאכול את המנות שלה וממש אילצה את עצמה לסיים אותם .בכל ארוחה היו ביצים וגבינות וטונה ומעדני חלב .באחת הפעמים שהיא היתה שבעה מעבר ליכולתה לאכול חישבתי איתה ביחד את סך הקלוריות היומיות והסכום התקרב ל1200 קלוריות ואכן שוכנעתי שמדובר בכמות קלוריות המתאימה לדיאטה .כנראה שהורדת הממתקים והחטיפים שהיא היתה מורגלת בהם וכעת אסורים עליה,היא הגורם העיקרי לירידה במשקלה .ככל שעבר הזמן חשתי שהיא הולכת ומתמסרת לדיאטה באדיקות מדאיגה .באחד הערבים היא כתבה לי הודעה שאין לה מה לאכול כיוון שלא הספיקה לקנות את המצרכים בתפריט שלה,הצעתי לה שתאכל אבוקדו או משהו אחר שיש במקרר והיא סירבה בטענה שהיא שוברת את התפריט .ניסיתי להקל ראש ואמרתי לה שזה לא נורא וזה אבוקדו והוא גם חלבון אך היא בשלה סרבה בכל תוקף ואפילו כעסה עלי .
אחד הדברים שייחדו את הדיאטה הזו היתה הרשות לאכול פעם בשבוע ארוחה אחת מלאה,כאוות נפשה כולל ממתקים וקינוחים ,ממש להתפרע . רונית החליטה שהארוחה הזו תהיה בארוחת ערב שישי .וכך מידי שבוע היא חככה בדעתה מה תהיה הארוחה הפעם ולכשהחליטה מה היא רוצה היתה מבקשת ממני להכין לה אותה או היתה מזמינה או לפעמים יוצאת לאכול בחוץ עם חברותיה .אט אט התחלתי להרגיש שהדיאטה ,הפעילות הגופנית והארוחה השבועית הולכים ותופסים מקום גדל והולך בחייה של רונית .מה שהדאיג אותי מאוד היתה תופעה חדשה שמעולם לא היתה קודם . לפני כשבועיים חזרתי הביתה לאחר העדרות של יומיים ולהפתעתי הרבה מצאתי את רונית במטבח מבשלת .עד עכשיו היא היתה מבשלת ביצה קשה או חביתה או חותכת סלט ואת כל השאר אני הייתי מכין .הפעם היא עמדה במטבח מבשלת סיר מרק ,המחשב פתוח על מתכון מסוים ובתנור נאפה לו מאפה בריח חם ומגרה .
התחלחלתי ,ברגע אחד עברו לי בראש תסריטי אימה, דז'ה וו .חרדה ,תחושה של כאשר יגורתי בא לי .
ראיתי את אימה 25 שנה אחורה ,גם רחל התחילה בגיל דומה חשבתי לעצמי ומרגע שהיא נכנסה למטבח הוא הפך להיות כל עולמה .מה בדיוק אני אמור לעשות עכשיו ? .כמובן שהסתרתי את מחשבותיי והקשבתי להתלהבותה ואף טעמתי את מה שהיא הכינה שהיה מאוד טעים .
אחרי יומיים היא נסעה איתי ברכב ועצרתי לקנות פלאפל לאלה ולי להפתעתי הרבה היא ביקשה גם ואכלה בהנאה רבה , מה עם הדיאטה שאלתי? אני עושה הפסקה קצרה היא השיבה לי. אחרי מס׳ ימים היה נדמה לי שהיא שוב חורגת מהדיאטה הכפייתית כל כך כשלא התאפקה והצטרפה לארוחת החמין שהכנתי . טבעי לא ? אני שואל את עצמי אולי רונית היא לא הבעיה ? אלא אתה ? אכן במחשבה כנה ,אני הוא הכפייתי והאובססיבי לא רונית . אז היא עושה דיאטה so what?
חצי מדינה עושה דיאטה לא ? וחצי מדינה נכשלת במאמצים ועוברת תוכניות ומתחילה כושר ועוברת משיטה לשיטה. אז מה שונה רונית מכולם? הרי אנחנו מדינה בהפרעת אכילה, דיאטה זה הכי נורמלי בימינו מה אתה חושש כל כך? פרנואיד.
כן אני פה הפרנואיד רונית חיה את חייה ומנסה לרזות היא מקפידה על ספורט ותזונה ועומדת בזה יפה מאוד
אדרבא שתמשיך. אבל מה אם? מחלחלת לה המחשבה המטרידה . האם אני צריך להתערב עכשיו או לשתוק ? לשתוק ! אבל מה יהיה אם אני טועה ולא מתערב מיד האם הגלגל יחזור על עצמו ? ויהיה מאוחר מידי ?אין לי ספק השריטה היא אצלי אני הוא זה שהופך עכבר להר.
על זה אבא שלי היה אומר ״מי שהקיש אותו נחש מפחד אפילו מחבל ״ ואני מפחד . החרדות הם שלי והם כנראה ילוו אותי כל חיי . איבדתי פרופורציות ,למען האמת אין למחלה הזו כל פרופורציות כי לעולם לא תדע לזהות אם היא מתחילה או שמא זו רק דיאטה תמימה. כי ההתחלה שלה זה הדבר הטבעי ביותר , ורק הזמן יכול להזים או לאושש את החשש ואז כבר מאוחר מידי .
נישואים עם סיר מרק 