שנת 2007 אלה בת 13 רונית בת 15, האווירה בבית מתוחה ועכורה, רחל אימצה לה שיגרת חיים קבועה ומדויקת. קימה מוקדמת , כשלוש שעות של פעילות גופנית מאומצת, בין אם זה מוקדם בבוקר או אחר הצהריים. כארבע שעות עבודה בבוקר, שנת צהריים ארוכה , הסתגרות והתבודדות בחדר השינה עם ספרים ועיתונים, ארוחות מרק סדורות בזמנים קבועים ושינה מוקדמת בסביבות השעה עשר בערב. בין לבין היא דחסה קניות, ניקיונות, בישולים ,טיפול בבנות ויתר מטלות הבית
רוב הזמן היא חלשה ועייפה והעצבים שלה חשופים, אין בה טיפת סבלנות והיא כל הזמן כעוסה נרגנת ומקטרת, נגדי, נגד הבנות ונגד העולם. במקרים רבים נשמעים מהמטבח קללות ואף הטחת כלים רועשת, אני מגיב תמיד והיא משתדלת לצמצם את הנרגנות בנוכחותי. כשהיא לבד עם הבנות אין לה מחסומים, דבר שאני לומד לדעת הרבה מאוחר יותר .
אני עוזב את מקום העבודה שלי ומקים חברת סטארט אפ בתחום המדיה . רחל מצאה לה עיסוק הולם והחלה לעבוד כמבשלת בבית משפחה. וכעבור זמן הרחיבה את משרתה ועבדה אצל מספר משפחות אותן חילקה על פני השבוע, היא הייתה עובדת מידי יום עד הצהריים חוזרת הביתה. מכינה אוכל לילדות,ישנה שנת צהריים ומנהלת את שיגרת הספורט והקניות שלה.
אני עסוק יום וליל בחברה החדשה, מתמודד עם קשיי הביורוקרטיה והמשברים בהקמת עסק בישראל. אני מחוץ לבית עד השעות המאוחרות ובסיום העבודה אני בורח לחדר הכושר עד 10-11 בלילה. את הבנות אני רואה בבקרים בימים מסוימים כשאני מסיע אותן לבית הספר. בערבים כשאני מגיע הביתה הן כבר ישנות או שרונית מחוץ לבית. רחל אמונה לחלוטין על גידולן ודואגת לכל ענייניהן. בסופי שבוע אני והן יושבים כחבורה בסלון רואים טלוויזיה ונהנים יחדיו כשרחל מסתגרת בחדרה. הקשר ביני לבין הבנות טוב, אך לא פתוח, הן חיות בעולמן ובדברים רבים הן אינן משתפות אותי ואני כלל לא מודע אליהן .
אלה צמצמה מאוד את פעילותה בחוגים שלאחר בית ספר. היא הפסיקה לנגן ולרקוד וגם בספורט היא כמעט ולא עוסקת. היא תלמידה מצטיינת, פרפקציוניסטית שעמלה להוציא את הציונים הטובים ביותר. את שעות אחר הצהריים היא מבלה בבית לבדה, בלימודים, טלוויזיה וחטיפים. היא מעולם לא מזמינה חברות הביתה, הולכת ומתבודדת ונסגרת בתוך עולמה .
רונית בניגוד לאלה הופכת ל"אשת חברה", היא מוקפת בחברות ומבלה איתן את רוב זמנה, מחוץ לבית כמובן. גם היא אינה מביאה חברות הביתה .רמתה בלימודים יורדת מאוד והיא מחסירה שיעורים רבים, חדרה בבית נראה כמו תל חורבות. בגדים מפוזרים בכל מקום ועל המיטה והיא ישנה בתוך ערמת הבגדים. רחל לא מנקה את חדרה של רונית ורונית אינה מתירה לאיש להיכנס לחדרה. היחסים ביניהן מתוחים מאוד, הן כמעט ולא מדברות ביניהן. רונית חיה בעולמה ולרחל אין דריסת רגל בחייה. מלבד אוכל כביסה הסעות ויתר מטלות הבית שנוגעות לה. רחל כל הזמן מקטרת בפניי על רונית .
גם איתי יחסיה של רונית קורקטיים וענייניים. אמנם אין בינינו מתח ובמקרים רבים אנחנו שוהים זו במחיצתו של זה ונעים לנו מאוד ביחד, אך השיחות בינינו לעולם אינן נסובות על עניינים אישיים , משפחה וכו'. רונית סגורה ומנותקת, את סודותיה היא חולקת עם החברות הקרובות. אני מתנהל מול בית ספרה באספות הורים ובמקרים של עברות משמעת שהולכות ותכפות. בעיקר בגלל איחורים והיעדרות ימים רבים מבית הספר באמתלות שונות .
אלה, בניגוד לרונית, הופכת לחביבתה של רחל שמטפלת בה כבתינוקת. אלה ממושמעת לחלוטין, תלמידה מצטיינת שעסוקה מירב היום בלימודים ושיעורי בית. היא מתבודדת בבית, אין לה חברים רבים וכשאינה עסוקה בלימודיה היא יושבת מול הטלוויזיה מוקפת בחטיפים.
היחסים בינה אלה לבין רונית מתוחים ולא שורה ביניהן אהבה רבה. עד כדי כך שכאשר אלה מסיימת את חטיבת הביניים ונקבע בעירייה שהיא תלמד באותו בית ספר בו לומדת רונית. רונית נתקפת בחמת זעם, כועסת מאוד ומנסה לשכנע אותי לפעול בעירייה כדי שאלה לא תלמד בבית ספרה, היא מתביישת באחותה "החנונית" .
בבית הספר מתברר לי שאין ביניהן כל קשר והן ממש מתעלמות האחת מאחותה .
בבית המתח ביניהן רב והן כמעט שלא מדברות ביניהן. בעיני נראה הדבר דיי טבעי ואני בטוח שזה חלק מתהליך ההתבגרות, שהרי גם בבית הוריי היינו אחיי ואחיותיי מסוכסכים בינינו בגילאים האלה. לכשיתבגרו , כך חשבתי ועם הגיל ישתפרו היחסים והן יהפכו לחברות טובות .
לימים התברר לי שהייתי עיוור לחלוטין באותה תקופה והמציאות שראיתי הייתה מזויפת לחלוטין. בפועל התברר שלרחל היה חלק רב ביחסים המתוחים בין הבנות ובהצגת המיצג המזויף שראיתי. ואני שהייתי עסוק בענייני וברחתי מהבית בכל הזדמנות, רציתי להאמין שהמתח ביניהן זמני וקשור לתהליכי התבגרות והן מוגנות מכל תסביכי המבוגרים והיחסים המתוחים בין רחל לביני .
על פני השטח החיים נראו טובים והתנהלו על מי מנוחות, היינו מסודרים כלכלית, הבנות חיו את חייהן בבית הספר ועם חברותיהן. הן היו אדיבות , נעימות ומנומסות והתנהלו על פי צו החברה והבית. היה לנו חוג חברים מצומצם ומשפחה מורחבת אותה ביקרנו בתכיפות . אני עסקתי בעבודה "מכובדת" ובתחביבים "יוקרתיים" והשתלבתי במועדון בני הארבעים הישראלי. כלפי חוץ הצטיירנו כמשפחה ישראלית ממוצעת מהמעמד הבינוני שטורחת על פרנסתה וקידום ילדיה.
את הסיפור שמתחת לפני השטח הסתרנו ואף לא היינו מודעים לחלקו , הלחץ הלך והצטבר בכולנו ולחץ שאינו משתחרר, מצטבר מטבעו עד לכדי פיצוץ . זה היה רק עניין של זמן.
נישואים עם סיר מרק 
תגובה אחת על “פרק 18 -על פני השטח.”