עם היציאה מלבנון הוצבתי במפקדת האוגדה בבסיס על גבול לבנון . נותרו לי כתשעה חודשים לשירות, לא הייתה לי כל כוונה להמשיך בקבע.
רחל שירתה בבסיס קרוב לביתה ויצאה תכופות הביתה. התפקיד החדש שלי לא היה מלהיב במיוחד ועיקר מעייני היו לצאת בערב הביתה ולרחל .
סיפור ההיריון עם פנינה נדם , הסתבר שזה היה תרגיל מטופש מצידה שנועד להבהיל אותי, היא נעלמה מחיינו.
לא עבר זמן רב מאותה מסיבה והוזמנתי,לאחר בילוי משותף בשבת, אל רחל הביתה.
רחל הייתה הבכורה במשפחה בת שש נפשות. אביה השתקן ואימה הפעלתנית קיבלו אותי בחיבוק חם ואוהב ועד מהרה הפכתי לבן בית. בכל הזדמנות שהייתה לי "לברוח" מהבסיס נסעתי אליהם. אימה אימצה אותי כבן ואני, שלא הייתה לי אם מעולם, התרפקתי על האהבה והחום להם זכיתי.
בכל פעם שהגעתי, עם או בלי הודעה מראש. הייתה אימה של רחל מכינה לי ארוחה חמה ,מדליקה את הדוד, מגישה לי מגבת נקייה וגם במקרים שרחל לא הייתה נוכחת הייתה טורחת סביבי עם כוס קפה וחתיכת עוגה ופיצוחים. ללא שאלות מיותרות שהרי אני בביישנותי הייתי מסרב לכל מה שהוצע לי כדי לא להטריח. רחל גם היא התחבבה דיי מהר על משפחתי ובעיקר על אבי, שהיה חוזר מעבודתו כפועל כבישים וטורח להכין ארוחת ערב ולטפל במשפחה כאב וכאם. כשרחל הייתה מגיעה הוא היה מקפיד להכין לה את התבשילים שהיא אהבה ואף צייד אותה במפתח לבית למקרים שהיא הקדימה והגיעה לפניו. אני הייתי מגיע מאוחר מאוד, היא כבר הייתה מסודרת, אחרי ארוחה ומקלחת ישובה עם אבי בסלון שניהם צופים בטלוויזיה ודנים להם בענייני דיומא…
הצבא הפך לטורח עבור שנינו, רחל השתחררה כשנה לפניי ואני כשהודעתי שאין לי כוונה להמשיך בשירות קבע הוצבתי בתפקידים זוטרים עד שחרורי.
ימי לבנון הסוערים היו מאחורינו .
הקשר בינינו הלך והתחזק , די מהר מצאנו את עצמינו מתכננים עתיד משותף ביחד. לי הייתה כוונה ללמוד ונרשמתי למכינה הקדם אקדמאית באוניברסיטת ירושלים. בנוסף תכננו לצאת ביחד לטיול באירופה מיד עם שחרורי. היא לא הייתה צריכה כלל לשפר את ציוני הבגרות שלה ושקלה לימודי רפואה בבאר שבע . למזלנו הרב בחופשת השחרור שלי זכינו בדירת גן של דוד של רחל שנסע לחו"ל וחיפש מי שיטפל לו בכלבים ובגינה. היינו מאושרים, גרנו ביחד. רחל הייתה יוצאת מידי בוקר לעבודה בעסק של משפחתה ואני התמסרתי לתחביביי. עם טלוויזיית ענק , מערכת וידיאו וסאונד רועמת , דיסקים וקלטות וידיאו וספרייה שהייתה מלאה בספרים, ביניהם מספר לא מבוטל של ספרי בישול וספרי טיולים ובהם ספר הבישול הסיני של אהרוני . אני שהייתי חובב בישול מאז ומתמיד התמסרתי להכנת ארוחות סיניות רבות מנות וטעמים . רחל הייתה מגיעה בצהריים, הייתי מגיש לה ארוחה מושקעת וחוזר לתכנון הטיול המשותף וליתר עיסוקיי . היא הייתה נחה את מנוחת הצהרים וחוזרת לעסק אחה"צ .
בערבים היינו יוצאים לסרטים, מסעדות מקומיות או לבית הוריה שגרו לא רחוק .
לרחל היה רכב פרטי קטן שאביה קנה לה כבר בגיל שבע עשרה והוא שימש אותנו לטיולים באזור בסופי שבוע , אימה תמיד הייתה מציידת אותנו בסנדוויצ'ים, משקאות, פיצוחים ומאפים לדרך, היינו צעירים ומאושרים .
עם שחרורי יצאנו לטיול של שלושה שבועות באירופה, בתמונות מאותו טיול אני נראה רזה כשלד ועל רחל אפשר לומר שהיא נראתה "מלאה" פיזית ובעיקר מלאת שמחת חיים .כישראלים להוטים ובורים בענייני מזון, מקדונלד ויתר רשתות הפאסט-פוד היו עבורנו תגלית ואת מרב ארוחותינו עשינו במקומות אלה.
עם חזרתנו ארצה יצאתי למכינה הקדם אקדמית, רחל נשארה בבית הוריה ועבדה בעסק המשפחתי. באוניברסיטה גרתי במעונות הסטודנטים ואת השבתות היינו עושים אצל אבי או בבית הוריה או שלעיתים היא הייתה מגיעה לסופ"ש איתי באוניברסיטה. היינו משוחחים בטלפון מידי יום והיא הייתה החברה הרשמית שלי. כסטודנט נחשבתי "תפוס" בבית, לא עסקתי כיתר חברי בהתאהבויות והתקשרויות באוניברסיטה.
שנת הלימודים עברה לה במהרה ועם סיומה נאלצתי לדחות את המשך לימודי בשנה כיוון שלא התקבלתי לקורס בו הייתי מעוניין בגלל חוסר מקום ,אך הובהר לי שאם ארשם בשנה הבאה קיים סיכוי טוב שאתקבל .על כן דחיתי את לימודיי בשנה .
לפרק 4 פרק 4 -אסון נופל על ראשינו
נישואים עם סיר מרק 