חודש אחרי שהגעתי לבסיס כבר היינו "חבורה", במילרע, רות רחל ואני. למעשה הן הפכו להיות החברות הקרובות שלי .
התפקיד שלי אילץ אותי לשהות מחוץ לבסיס שעות רבות ופעמים רבות נאלצתי לדלג על ארוחות צהריים וערב .במקרים אלה, במקום ללכת למטבח לאכול שאריות. הייתי מגיע ישירות לחדרן. הן היו מחכות לי עם ארוחת ערב חמה, טוסטים, קפה, תה ועוד מיני מטעמים שהן הביאו מהבית ביציאת השבת האחרונה . "לא מכינות קפה אהה ? " .הייתי מקניט אותן.
בשבתות ,שנשארנו בבסיס הן הצליחו לארגן מהאזרחים עובדי צה"ל, שהיה להם מתקן בתוך הבסיס, את המפתח למטבח הפרטי שלהם והיינו חוגגים בארוחות מעשה ידינו. צ'יפס, טבעות בצל, חביתות ובישולים . רות הייתה מביאה מיונז שאביה היה מכין שהיה מעדן וליווה כל דבר שאכלנו.
כל זמן פנוי שהיה לי ביליתי בחברתן, בלילות כשהייתי יוצא לפעילות מחוץ לבסיס, הייתי חוזר מתקלח ורץ ישירות לחדרן. שם תמיד היה קפה, אוכל, ממתקים וצחוק ,הרבה צחוק .אהבתי את הישירות שלהן, החוצפה, הדעתנות ואת העמידה האיתנה על דעתן . וגם את היכולת שהן פיתחו להתמודד עם המתח והחרדה, כשכל יום היו דיווחים על נפגעים באזור ומידי לילה נשמעו יריות מחוץ למחנה.
הן בניגוד אלי לא היו מורשות לצאת מתחומי המחנה, כך שהדונם וחצי אדמה בה התגוררנו, היו השטח היחידי בו הן הסתובבו במשך שבועיים ימים ואף יותר, מיום הגעתן מהחופשה במסוק עד לחופשה הבאה.
באחת הפעמים כחודשיים אחרי שהגעתי לבסיס חזרתי מאוחר מאוד. בחוץ ירד גשם זלעפות ונכנסתי לחדרן רטוב עד לשד עצמותיי. הן נתנו לי מגבת, כוס תה וחולצת טריקו של רות .החלפתי את המדים הרטובים שלי. הגשם בחוץ לא פסק וירד בכזו עצמה, שלא יכולתי לחזור לחדרי . השיחה קלחה, בשלב מסוים נשכבתי ביניהן ונרדמנו. באמצע הלילה מצאתי את עצמי קרב לרחל ומחבק אותה. היא נצמדה אלי וידינו החלו לחקור האחד את השני ללא אומר.
בחודשיים מאז הגעתי, היה ברור שניצת משהו בינינו, הייתי סגור וביישן, מילים לא היו הצד החזק שלי. באותו לילה הבענו ללא מילים את מה שנבט וצמח בתוכנו.
מאותו יום היינו מבלים כל הזמן ביחד, בלילות היינו ישנים בחדרי או בחדרן. הפכנו לזוג.
ורות ליוותה אותנו כל הזמן.
בניגוד אלינו סיפור האהבה שלה לא צלח והיא הייתה מתוסכלת ואני שימשתי כבן שיחה היא שפכה בפניי את ליבה .
היה לה בן זוג ששירת במקום לפני הגעתי והוצב בבסיס אחר. לא הכרתי אותו, היא אהבה אותו בכל ליבה אלא שהוא לא היה מסור ואוהב כמוה לימים הוא הפך לאהבת חייה הגדולה, היא רדפה אותו והוא היה הולך ובא .
עד שיום אחד כעבור מספר שנים הוא הפתיע אותה והודיע לה שהוא מצא בת זוג אחרת ואף נישא לה, רות מעולם לא התגברה עליו ונותרה רווקה עד היום.
המצב הביטחוני בלבנון הלך והחמיר, נכנסנו להילחם במחבלים של פת"ח והפכנו את האוכלוסיה השיעית האוהדת לאויב החדש שלנו. תופעת מכוניות התופת והמתאבדים וההתקפות על בסיסי צה"ל הלכה וגברה. בעקבות ההתרעות הרבות התקבלה החלטה לדלל את מספר החיילות בבסיס למינימום, בגלל הסיכון. וכך כשישה חודשים אחרי שהכרתי אותן נשלחו רחל ורות ארצה. נותרתי לבד.
במקום נותרו מספר מועט של חיילות בעיקר ממחלקת הקשר והמבצעים, שנוכחותן הייתה הכרחית, רחל הייתה רחוקה והזמן עבר .
וכך, בנסיבות שנוצרו מצאתי את עצמי בערב פורים, חוגג עם חיילת אחרת . פנינה , חגיגה שהסתיימה אצלה בחדר.
למחרת היום בשיחת טלפון עם רחל הודעתי לה שאני נפרד ממנה, הסברתי שהקשר בינינו נותק ואנחנו לא נפגשים ..היא נפגעה עד עמקי נשמתה. היא גם חשה במי מדובר ואף התקשרה אליה והתפתח ריב טלפוני ביניהן, זו הייתה הפרידה הראשונה שלנו .
כעבור מספר שבועות פונו מהבסיס גם החיילות הנותרות בגלל התרעות על כוונה לפגוע במסוקי היסעור שהטיסו אותן לחופשות. אנחנו החיילים נאלצנו מכאן ואילך לצאת ארצה בשיירות רכובות וממוגנות . לא אכביר בתיאורים, לבנון עבורי הייתה השער לבגרות, נכנסתי אליה ילד ויצאתי גבר בכל המובנים.
מספר חודשים אחר כך פינינו את לבנון וצה"ל נסוג לרצועת הבטחון . חזרנו ארצה. אני הוצבתי בבסיס על גבול הצפון. לאחר הפינוי נסעתי פעם אחת לביתה של פנינה. כל הפגישה חשתי שאני לא במקום הנכון, לא היתה לי כל אהבה אליה , רחל הייתה לי בראש. בשיחת טלפון למחרת היום הובלתי את פנינה להבנה שאין סיכוי לקשר בינינו והיא בתגובה, שהממה אותי, הודיעה לי שהיא בהריון, הייתי בשוק. למחרת היום התקשרתי לרחל, היא שמחה לקראתי סיפרתי לה הכל. כולל סיפור ההריון והיא ללא שום ספקות קיבלה אותי בזרועות פתוחות בחזרה .
כשבועיים אחר כך נפגשנו כל יוצאי הבסיס במסעדה בצפון למסיבת פרידה מלבנון. במהלך אותם שבועיים התקשרתי לפנינה מספר פעמים לברר מה קורה איתה, שהרי היא בהריון כפי שטענה בפניי .היא לא ענתה לי. וכך במסיבה, בעודי יושב בשולחן לצידן של רחל ורות ניגשה אלי פנינה והחלה להטיח בי האשמות. רחל ורות שראו אותה מתנפלת עלי עטו עליה כמו שתי לביאות ועד מהרה התפתחה במקום תיגרת בנות שהקימה חצי מאורחי המסיבה להפריד בין הניצים, ואני ישבתי לצידן שקט המום ונבוך …,וגם קצת נפוח מאגו .
מאותו יום היה ברור שרחל ניכסה אותי אליה ומאז היא לא ויתרה יותר, הייתי הגבר שלה והיא נלחמה עלי והדפה כל מי שנראתה בעיניה כאיום. לימים זה הפך לטורח והיה גורם ויכוחים רבים בינינו, אך כרגע זה קסם לי וחיזק את אהבתי אליה.
נישואים עם סיר מרק 