ארכיון קטגוריות: Uncategorized

מיד עם סיום הקורס אני מוצב לתפקיד בחו"ל, אני מקדים ונוסע לחפיפה במקום ואחרי חודש יגיעו גם רחל והבנות. האווירה נהדרת אנחנו מאושרים מחכים לנו חיים חדשים. אמנם תפקיד קשה והמתח קבוע. אך נזכה לשכר הוגן, שכר דירה, חינוך לבנות ובכלל חוויה של חיים בחו"ל. עבורי זהו תפקיד מעניין ומאתגר  ופתח לקריירה . רחל בארץהמשך לקרוא "פרק 12 חיים חדשים בחו"ל"

שנתיים עוברות להן והגיע זמן לעבור לתפקיד הבא.  לאחר שרכשתי ניסיון במדינת עולם שלישי, התפקיד הבא הוא כבר בצפון אמריקה. עומס רב ואחריות מקצועית  גדולה  יותר אך גם  חיים במדינה מערבית  מודרנית ומתקדמת באיכות חיים משופרת. אנחנו מתארגנים לעזיבה, אורזים מכולה ונפרדים מהחברים הקרובים ומהמקומיים שלמדנו לאהוב כל כך. מבחינתה של רחל המעבר הוא קשההמשך לקרוא "פרק 13: כל מעבר מביא משבר"

הגיע הזמן לעבור שוב, הפעם אני מקבל שתי הצעות עבודה, האחת, שהיא עבורי הגשמת חלום. תפקיד אליו שאפתי להגיע במשך כל תקופת השירות התפקיד הוצע לי לפני כשנה והייתי צריך לעבור מספר מבדקים לקבלו, לא הייתי היחיד שהתחרה עליו וכשהתבשרתי שהתקבלתי הסכמתי לוותר על הטיול הארוך שתכננו באמריקה ולהגיע ארצה להכשרה מיד עם תום התפקידהמשך לקרוא "פרק 14: עוברים שוב"

שתי שנות השהות שחלפו להן היו בסה"כ נעימות, העיסוק המספק באוכל ובעיקר העובדה שאיש לא מתערב בחייה ,הקנו לרחל תחושת ביטחון ומצב מחלתה -בעיני- היה יציב.תופעות חדשות של המחלה אמנם צצו ועלו אחת לזמן מה, אך הם היו על פני השטח וכל עוד הם לא הפריעו לשגרה הנעימה והיא הייתה מרוצה , אני הייתי טרודהמשך לקרוא "פרק 15-חוזרים ארצה"

הגענו ארצה, לאחר תקופת התאקלמות קצרה בבית מלון שמימן המשרד, שכרנו דירה רשמנו את הבנות לבית הספר והתחלנו את חיינו בארץ. רוח השינוי השרתה עלינו אוירה נעימה, כסף לא חסר לנו והמעבר, כדרכם של מעברים, הכניס בנו פרץ של אנרגיה והתחדשות. רכשנו אוטו קטן  לרחל ואני רכשתי לי אופנוע להגשים עוד חלום . הבנות נדרשוהמשך לקרוא "פרק 16-מתחילים חיים בארץ"

בתום שנת הצינון הוצע לי תפקיד בחו"ל שלא כלל את המשפחה והחלטתי לוותר על המשרה ועזבתי את השירות הציבורי. מצאתי עבודה בחברת הייטק שעסקה בטכנולוגיות ביטחוניות, עבדתי מידי יום עד 6 בערב ואחת למספר שבועות נסעתי לארה"ב להשתלמויות וכו". שנתיים אחרי חזרתנו ארצה עברנו דירה באותה שכונה, התאקלמנו. על פני השטח החיים התנהלו להם בשלווההמשך לקרוא "פרק 17 -אנחנו נשארים בארץ"

שנת 2007 אלה בת 13 רונית בת 15, האווירה בבית מתוחה ועכורה, רחל אימצה לה שיגרת חיים קבועה ומדויקת. קימה מוקדמת , כשלוש שעות של פעילות גופנית מאומצת, בין אם זה מוקדם בבוקר או אחר הצהריים. כארבע שעות עבודה בבוקר, שנת צהריים ארוכה , הסתגרות והתבודדות בחדר השינה עם ספרים ועיתונים, ארוחות מרק סדורות בזמניםהמשך לקרוא "פרק 18 -על פני השטח."

שנת 2008 אנחנו בישראל מזה חמש שנים, החיים במחיצתה של רחל הולכים ונעשים בלתי נסבלים, היחסים בינינו מגיעים לשפל המדרגה. אנחנו רבים כל הזמן. המתח בבית בלתי נסבל, הבנות חיות בעולמן חוששות להתערב. אני לא חדל "להציק "לרחל שתלך לטיפול רפואי. האנורקסיה כבר אינה סוד והיא מתחמקת בתואנות שונות ומשונות. אני מעלה את רצוני להתגרשהמשך לקרוא "פרק 19 -התערבות"

עם הסכמתה של רחל ברור לי שללא פעולה מיידית היא תשוב ותיתחפר בעמדתה ואני ממש מאלץ אותה לבוא איתי  לרופא המשפחה. אצל הרופא אנחנו מעלים את האנורקסיה כבעיה העיקרית והוא כמובן שאינו מופתע, מסתבר שהוא כבר דיבר איתה בנושא והיא תמיד תימרנה את הדברים כך שהיא מטפלת בעצמה והיא מודעת וכו'. הפעם למרות ניסיונותיה שלהמשך לקרוא "פרק 20 -טיפול"

רחל נכנסת לחודשיים אשפוז במחלקה להפרעות אכילה בבית החולים תל השומר. זוהי המחלקה היחידה בארץ לטיפול בהפרעות אכילה. המחלקה נמצאת בבניין ישן ומתפורר המבודד מיתר בית החולים. המראה הכללי של המקום משדר עליבות. מבנה קרקעי ישן מוקף בגינה מוזנחת, מעט עצים ושולחנות עץ. מעקות המתכת מחלידים וברור שהמקום הזה לא זוכה לשום אחזקה וטיפוח. מבפניםהמשך לקרוא "פרק 21 -אישפוז\ חופש"